תקציר עובדתי
אורית פרקש-הכהן (נולדה 29 בדצמבר 1970, פתח תקווה) היא עורכת דין, רגולטורית ופוליטיקאית, חברת הכנסת (כנסות 21, 22, 24, 25, ברציפות מ-2019 עם הפסקות קצרות בשל "החוק הנורווגי"). כיהנה כיו"ר רשות החשמל (2011-2015), השרה לנושאים אסטרטגיים (2020), שרת התיירות (2020-2021), שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה (2021-2022), וכיום סגנית יושבת ראש הכנסת ויו"ר הוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות. ביולי 2025 הודיעה על כוונתה לפרוש מ"כחול לבן" ולחבור לגדי איזנקוט, מבלי להתפטר בפועל מהכנסת או מהסיעה.
זהות ותפקידים
| תקופה | תפקיד |
|---|---|
| 1988 | תואר ראשון במשפטים, האוניברסיטה העברית |
| – | התמחות אצל השופטת דליה דורנר (מחוזי ועליון) |
| – | עו"ד במשרד א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות' |
| – | ראש צוות ליטיגציה, הרשות להגבלים עסקיים |
| 2003-2011 | יועצת משפטית, רשות החשמל |
| 2007 | תואר שני במנהל ציבורי, אוניברסיטת הרווארד (תוכנית קרן וקסנר) |
| ספטמבר 2011 – 31.12.2015 | יו"ר רשות החשמל (זמנית מ-9/2011, קבועה ממרץ 2012) – האישה הראשונה והיחידה בתפקיד עד היום |
| 2017- | שותפה מנהלת וראש מחלקת אנרגיה, רגולציה ותשתיות, גולדפרב זליגמן |
| – | עמיתת מחקר, Harvard Electricity Policy Group (HEPG) |
| 30.4.2019-6.10.2020; 6.4.2021-15.6.2021; 15.11.2022-מכהנת | חברת הכנסת (כנסות 21, 22, 24, 25) |
| 17.5.2020-30.11.2020 | השרה לנושאים אסטרטגיים, חברה בקבינט הביטחוני |
| 14.10.2020-13.6.2021 | שרת התיירות, חברה בקבינט הקורונה |
| 13.6.2021-29.12.2022 | שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה |
| – | סגנית יושבת ראש הכנסת (לאחר פרישת יפעת שאשא-ביטון) |
| – | יו"ר הוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות; חברת ועדת הכספים |
ציר זמן
- 29.12.1970 – נולדה בפתח תקווה; גדלה באשדוד.
- 1988 – תואר ראשון במשפטים, האוניברסיטה העברית; התמחות אצל השופטת דורנר.
- 2003 – מונתה ליועצת המשפטית של רשות החשמל.
- 2007 – תואר שני במנהל ציבורי, הרווארד (קרן וקסנר).
- 9/2011 – יו"ר זמנית של רשות החשמל; 3/2012 – יו"ר קבועה.
- 7/2014 – הליך ביזיון בית משפט שהוגש נגדה כיו"ר רשות החשמל בוטל.
- 8/2015 – דיווחים על הדחתה מיו"ר רשות החשמל ביוזמת ראש הממשלה נתניהו ושר האנרגיה שטייניץ, על רקע עמדתה המקצועית מול מונופול הגז הטבעי. עתירת "התנועה לאיכות השלטון" נגד ההדחה ופירוק הרשות נדחתה בבג"ץ, בין היתר לבקשתה.
- 31.12.2015 – סיום כהונתה כיו"ר רשות החשמל.
- 2017 – הצטרפות לגולדפרב זליגמן כשותפה מנהלת.
- 12/2018 – פרסום מאמר אקדמי ב-HEPG (הרווארד) על ההתמודדות עם מונופול הגז.
- 2019 – הצטרפות ל"חוסן לישראל" (בני גנץ); נכנסת לכנסת ה-21 במקום ה-15 ברשימת כחול לבן.
- 5/2020-11/2020 – השרה לנושאים אסטרטגיים; מכינה עבודת מדיניות על בעלות זרה בתשתיות חיוניות, שאומצה בהחלטת הקבינט הביטחוני.
- 10/2020-6/2021 – שרת התיירות בתקופת הקורונה; מקדמת את "חוק האיים הירוקים" ותיקון "חוק קרן העושר".
- 2021 – הצבה במקום החמישי ברשימת כחול לבן לכנסת ה-24; שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה בממשלה ה-36.
- 2022 – הצבה במקום העשירי ברשימת המחנה הממלכתי (חוסן לישראל) לכנסת ה-25; נבחרת; יו"ר ועדת המשנה לבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות.
- 24.7.2025 – מודיעה על כוונתה לפרוש מכחול לבן ולחבור לגדי איזנקוט בבחירות הבאות, ללא התפטרות בפועל מהכנסת/מהסיעה, לבקשת בני גנץ, כדי לא להוסיף קול לקואליציה.
- 7.9.2026 – רשימת מועמדי מפלגת "ישר! עם איזנקוט" לכנסת ה-26 מוגשת רשמית; פרקש-הכהן מוצבת במקום השלישי (מקור: מעריב אונליין, 7.9.2026).
פרקים לפי תחום פעילות
רגולציה במשק החשמל (2003-2015)
כ-12 שנים ברשות החשמל, משלב היועצת המשפטית ועד יו"ר. בתקופת כהונתה כיו"ר (2011-2015) נכנסה לראשונה תחרות למשק החשמל: יצרני חשמל פרטיים החלו לפעול, קודם לראשונה ייצור חשמל סולארי, ונקבעה רגולציה תומכת מימון (תעריפים מערכתיים, כללי משק פרטי) שאפשרה סגירות פיננסיות לשוק. כהונתה הסתיימה במחלוקת: לפי דיווחים, הודחה על רקע התנגדותה המקצועית למנגנוני הצמדת מחיר הגז הטבעי לגופי חשמל פרטיים, בלחץ ראש הממשלה ושר האנרגיה דאז, ואת ההתמודדות הזו תיעדה בעצמה בפרסום אקדמי בהרווארד (2018) כהתמודדות בין שיקולים מקצועיים לפוליטיים ואזהרה מפני "שבי רגולטורי".
פעילות משפטית-מסחרית (2017-2019)
שותפה מנהלת וראש מחלקת אנרגיה, רגולציה ותשתיות בגולדפרב זליגמן, בין תום כהונתה הציבורית לכניסתה לפוליטיקה.
כהונה ממשלתית (2020-2022)
כשרה לנושאים אסטרטגיים, הכינה עבודת מדיניות על בעלות זרה בתשתיות חיוניות שאומצה בקבינט הביטחוני, וקידמה יחידת בנות שירות למאבק באנטישמיות ובפעילות BDS ברשת. כשרת תיירות בעיצומה של מגפת הקורונה, הובילה את "חוק האיים הירוקים" (הסדרת מלונות אילת וים המלח בתקופת סגרים) ומענקים ל-400 בתי מלון (60 מיליון ש"ח), וקידמה את תיקון "חוק קרן העושר" (מיסוי רווחי יתר ממשאבי טבע), שהושלם בקריאה בממשלה הבאה. כשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה שינתה את שם המשרד, קידמה הקדמת גביית "מס ששינסקי", מינתה את דדי פרלמוטר לראש ועדה בינמשרדית להגדלת הון אנושי בהייטק, הובילה את תוכנית "אימפקט לחברה הערבית" (225 מיליון ש"ח לחמש שנים), השיקה עם שרת החינוך את "הייטקלאס", וקידמה החלטת ממשלה בנושא טכנולוגיות אקלים. הובילה, לצד בני גנץ, הסכם שיתוף פעולה טכנולוגי עם ארה"ב (כולל הסכם ראשון בתחום הקוואנטום) והסכמים עם מדינות הסכמי אברהם.
כנסת ה-25 ומעבר פוליטי (2022-2025)
יו"ר ועדת המשנה לבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, סגנית יושבת ראש הכנסת. ביולי 2025 הודיעה על כוונה לפרוש מכחול לבן ולחבור לגדי איזנקוט, אך נמנעה מהתפטרות בפועל מהכנסת/מהסיעה כדי לא להוסיף קול לקואליציה, לבקשת בני גנץ.
יוזמות ותוצאות
| יוזמה | מה נעשה | מתי | תפקיד | תוצאה ידועה |
|---|---|---|---|---|
| רגולציה תחרותית במשק החשמל | תעריפים מערכתיים, כללי משק פרטי, כניסת יצרנים פרטיים וסולאריים | 2011-2015 | יו"ר רשות החשמל | סגירות פיננסיות בפועל; שוק פרטי הוקם |
| חוק האיים הירוקים | הסדרת פעילות מלונות אילת/ים המלח בקורונה לפי בדיקות | 2020-2021 | שרת תיירות (מובילת חקיקה) | חוק עבר; תועד כמונע קריסה כלכלית |
| תיקון חוק קרן העושר | סגירת פרצה שאפשרה אי-הפקדת מס רווחי יתר בערעור | 2020-2022 (הושלם בממשלה הבאה) | שרת תיירות ואח"כ שרת חדשנות | מאות מיליוני ש"ח הופקדו לקרן |
| אימפקט לחברה הערבית | תקצוב להגדלת ייצוג בהייטק | 2021-2022 | שרת חדשנות | 225 מיליון ש"ח הוקצו לחמש שנים |
| הסכם קוואנטום ישראל-ארה"ב | חתימה על שת"פ טכנולוגי | 2021-2022 | שרת חדשנות (לצד בני גנץ) | הסכם נחתם |
נספח השוואה נושאית ל"ישר! 10 הצעדים"
| # | נושא בחוברת | פעילות עבר | מקור | עמדה אישית מתועדת | סוג היחס |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | מאחים את השבר (ועדת חקירה ל-7/10, שיקום עוטף עזה והצפון) | לא אותרה | – | לא אותרה | לא אותר תיעוד |
| 2 | מבצרים את הביטחון הלאומי | חברה בקבינט הביטחוני (2020); הכינה עבודת מדיניות על בעלות זרה בתשתיות חיוניות שאומצה בהחלטת הקבינט הביטחוני | ויקיפדיה העברית | לא אותרה עמדה מפורשת מעבר לתפקיד | עיסוק באותו תחום בלבד |
| 3 | ממלכתיות, חוק שירות ממלכתי לכל | לא אותרה | – | לא אותרה | לא אותר תיעוד |
| 4 | מערכת חינוך | יזמה "הייטקלאס" (לימודי הייטק במערכת החינוך) עם שרת החינוך; יזמה "אימפקט לחברה הערבית" בהייטק | ויקיפדיה העברית | תמיכה מעשית בהנגשת חינוך טכנולוגי | התייחסות מפורשת (בתחום סמוך – חינוך טכנולוגי, לא חינוך ממלכתי-ערכי) |
| 5 | משילות, ביטחון אישי, פשיעה מאורגנת | לא אותרה | – | לא אותרה | לא אותר תיעוד |
| 6 | כלכלה ויוקר המחיה | כיו"ר רשות החשמל קידמה תחרות ורגולציה תומכת מימון במשק החשמל; קידמה תיקון חוק קרן העושר (מיסוי רווחי יתר) | ויקיפדיה העברית | מאמר אקדמי (HEPG, 2018) מזהיר מפני ריכוזיות/מונופול ומ"שבי רגולטורי" | התייחסות מפורשת – רקע ישיר בפירוק ריכוזיות ותחרות |
| 7 | דמוקרטיה ושירות ציבורי | הודחה (לטענתה) בלחץ פוליטי מתפקידה הרגולטורי, ותיעדה זאת בפומבי כסיכון ל"שבי רגולטורי" | TheMarker, 5.8.2015; מאמר HEPG | ביקורתית כלפי לחץ פוליטי על רגולטורים עצמאיים | התייחסות מפורשת |
| 8 | קיטוב חברתי | לא אותרה | – | לא אותרה | לא אותר תיעוד |
| 9 | בריחת מוחות ועלייה | לא אותרה | – | לא אותרה | לא אותר תיעוד |
| 10 | שנת המאה, תכנון לאומי | לא אותרה | – | לא אותרה | לא אותר תיעוד |
רשימת מקורות
- ויקיפדיה העברית – אורית פרקש-הכהן
- חן שליטא, "הכירו את האישה שקובעת כמה תשלמו על החשמל", גלובס, 3.5.2012
- אבי בר-אלי, "נקמת הגז: נתניהו ושטייניץ הדיחו את יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש-הכהן", TheMarker, 5.8.2015
- ליאור גוטמן, "אורית פרקש הכהן נפרדת מרשות החשמל", כלכליסט, 30.11.2015
- ליאור גוטמן, "בוטל הליך ביזיון ביהמ"ש נגד יו"ר רשות החשמל אורית פרקש-הכהן", כלכליסט, 17.7.2014
- חגי עמית, "האישה שנתניהו הדיח באה לסגור חשבון", TheMarker, 1.3.2019
- שירה קרפיק ספיר, "אורית פרקש-הכהן מצטרפת כשותפה למשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן", גלובס, 13.2.2017
- "ח"כ אורית פרקש-הכהן הודיעה על פרישתה מכחול לבן – זאת הסיבה שלא תתפטר", ישראל היום, 24.7.2025
- אתר הכנסת – עמוד אורית פרקש-הכהן