שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים וחבר מפלגת ישר! קובע שאפשר להוזיל את החיים בישראל בשיעור דו-ספרתי אם הממשלה תחליט לטפל בחסמי היבוא, בריכוזיות ובבירוקרטיה. אחרי שנים שבהן נתניהו הפך את המעמד המשרת והעובד לקופה רושמת, מרידור מציג יעד מדיד ותוכנית שאפשר לבצע.
בריאיון לחדשות 12 אמר שאול מרידור שהורדת המחירים בישראל בשיעור של 10% עד 15% היא יעד שניתן להשיג באמצעות טיפול מקצועי בחסמי היבוא, בריכוזיות ובבירוקרטיה.
החיים בישראל יקרים יקרים מדי. יקרים מדי. מיליוני ישראלים מרגישים את זה בכל קנייה בסופר, בחשבון החשמל, בשכר הדירה, במשכנתה ובתשלום על הצהרון. שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ומועמד ישר!, ניסח באולפן חדשות 12 את מה שממשלת נתניהו מעדיפה להשאיר מעורפל: אפשר להוריד את יוקר המחיה בישראל ב-10% עד 15%. בלי הבטחות ובלי סיסמאות בחירות. פשוט לעבוד ולטפל במנגנונים שמייקרים את החיים.
היעד שמרידור מציב שאפתני, אבל הוא אינו מנותק מן הנתונים. הסקירה הכלכלית של OECD לישראל קבעה שרמת המחירים בישראל נמצאת בין חמש הגבוהות בארגון, אף שהתוצר לנפש נמוך מן הממוצע. מחירי המזון והדיור גבוהים במיוחד. הארגון מצביע על חסמי סחר, רגולציה מכבידה, תחרות חלשה ומכשולים בפני כניסת שחקנים חדשים. במילים פשוטות: הישראלים אינם משלמים יותר מפני שאין ברירה. הם משלמים יותר מפני שהממשלה לא נוקפת אצבע כדי לשנות את המצב.
איך הפכה ממשלת נתניהו את החיים בישראל ליקרים כל כך?
נתניהו כיהן כראש ממשלה במשך רוב השנים שבהן יוקר המחיה התקבע כאחת הבעיות הכואבות בישראל. ממשלותיו הכריזו על רפורמות, הקימו ועדות והבטיחו לפתוח יבוא. במבחן הקופה, ההבטחות לא הורידו את המחירים לרמה הנהוגה במדינות דומות. גם כשהאינפלציה השנתית נמוכה, המחירים שכבר עלו, לא יורדים
אבל המחירים הם לא כל הסיפור. רגולציה מסורבלת ומיותרת מביאה לעליית מחירים למוצרים שגם ככה יקרים כאן. כוחות שוק מאפשרים לקבוצות גדולות להכתיב תנאים לספקים ולקמעונאים. בשוק הדיור, תכנון איטי והיצע מוגבל דוחפים משפחות רחוק ממקומות העבודה. כל חסם נראה טכני בפני עצמו. יחד הם יוצרים חשבון חודשי שמשפחות רבות מתקשות לעמוד בו. בזמן הזה הממשלה הוסיפה מסים עקיפים, חילקה מיליארדים לפי הסכמים קואליציוניים והמשיכה לתגמל ציבור של מאות אלפים שלא עובדים ולא משרתים. משפחה שמשרתת, עובדת ומשלמת מסים נדרשת לממן גם את הכשל וגם את מי שהקואליציה פוטרת מהשתתפות בנטל. זו אינה גזירת גורל כלכלית. זה סדר עדיפויות.
הורדת יוקר המחיה זאת עבודה למקצוענים.
מרידור אינו פרשן שמביט על התקציב מבחוץ. הוא עבד שנים במשרד האוצר, כיהן כראש אגף התקציבים בשנים 2017 עד 2020 וניהל את המנגנון שמתרגם החלטות ממשלה לכסף. הוא מכיר את המקומות שבהם רפורמות נעצרות, את הלחצים שמופעלים על הדרג המקצועי ואת המחיר של החלטות שמתקבלות כדי לשרוד עוד הצבעה בכנסת. הניסיון הזה חשוב משום שהורדת מחירים אינה פעולה אחת. היא דורשת תיאום בין משרד האוצר, הכלכלה, החקלאות, הבריאות, רשות התחרות, מכון התקנים ורשות המסים. אדם שמכיר את עבודת התקציב יודע להבחין בין סעיף שמייצר שינוי לבין כותרת שאין מאחוריה מנגנון ביצוע. לכן מרידור יכול להציב יעד מספרי ולפרק אותו למהלכים שהממשלה מסוגלת לבצע.
כיצד ישר! מתכוונת להוריד את המחירים?
תוכנית עשר הנקודות של ישר! מעמידה את המעמד המשרת והיצרני במרכז המדיניות הכלכלית. היא מחברת בין ארבעה מהלכים: הרחבת התחרות, הסרת חסמי יבוא, שילוב אוכלוסיות נוספות בעבודה והשקעה בתשתיות שמחברות את הפריפריה למרכזי תעסוקה.
הצעד הראשון הוא התאמת תקינה בינלאומית והכרה במוצרים שכבר עברו בדיקות במדינות מתקדמות. הצעד השני הוא פתיחת שווקים ליבוא מקביל ופגיעה בקבוצות ריכוז. הצעד השלישי הוא הקטנת בירוקרטיה לעסקים קטנים וליצרנים מקומיים, כדי שהוזלת היבוא לא תבוא על חשבון חקלאות ותעשייה ישראליות אלא לצד שיפור יכולתן להתחרות. הצעד הרביעי הוא הגדלת מספר העובדים והמפרנסים באמצעות לימודי ליבה, הכשרה מקצועית ושירות לכולם. לצד המהלכים המבניים, ישר! התחייבה למעטפת בהיקף 20 מיליארד שקל בשלוש שנים למשרתי הסדיר והמילואים ולמשפחותיהם. זו הכרה בכך שמי שמחזיקים את הביטחון ואת המשק אינם יכולים להמשיך לשלם קנס כלכלי על השירות שלהם. בנק ישראל העריך שהרחבת גיוס החרדים יכולה להפחית את העלות המשקית בלפחות תשעה מיליארד שקל בשנה לאחר הבשלת התהליך.
איך נדע שהממשלה באמת הצליחה?
המדד אינו מספר הרפורמות שהוכרזו אלא המחיר שמשפחה משלמת. ממשלה מחוייבת תפרסם יעדים להפחתת פערי המחירים מול OECD, זמני כניסה של יבואנים חדשים, רמת הריכוזיות בענפים מרכזיים, משך הליכי תקינה והוצאות משק הבית על מזון, דיור ותחבורה.
מרידור מציע להחליף את מדיניות הכיבוי של נתניהו בניהול כלכלי מקצועי. אם הממשלה תפתח שווקים, תגדיל את כוח העבודה ותפסיק להשתמש בתקציב כקופה קואליציונית, ירידה של 10% עד 15% אינה הבטחה תלושה. היא יעד שממשלה נחושה יכולה להשיג
שאלות נפוצות
האם הממשלה יכולה להוריד מחירים ישירות?
פיקוח מחירים יכול לסייע במקרים מצומצמים, אך הורדה יציבה דורשת תחרות, יבוא, פחות חסמים והגדלת היצע. המטרה היא לגרום לעסקים להתחרות על הצרכן, ולא להפוך את הממשלה למי שקובעת את מחירו של כל מוצר.
מה הקשר בין גיוס חרדים ליוקר המחיה?
שירות ותעסוקה של אוכלוסיות נוספות מגדילים את כוח העבודה ואת מספר משלמי המסים ומפחיתים את העומס על המילואים. כך ניתן לממן ביטחון ושירותים ציבוריים בלי להכביד שוב על אותה קבוצה עובדת ומשרתת.
מי הוא שאול מרידור?
מרידור הוא כלכלן ולשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. הוא מביא לישר! ניסיון ישיר בבניית תקציב המדינה, ברפורמות מבניות ובניהול העבודה בין משרדי הממשלה.