שלוש שנים מאז הטבח וממשלת נתניהו עדיין מסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית. גדי איזנקוט וגדי מוזס מתחייבים שישר! תקים אותה מייד אחרי הבחירות למען בירור האמת ושיקום כל אלה שנפגעו
גדי מוזס חזר משבי חמאס וחזר גם לביתו בניר עוז. רבים מחבריו עדיין לא עשו את הדרך הזאת. כשהציג ב-5 באוגוסט 2026 את הטיוטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, הוא הסביר למה קשה כל כך להתחיל מחדש: בלי חקירה עצמאית, אמיתית שבסופה דוח ברור שמטיל את האחריות על האשמים, תושבי העוטף לא יכולים לדעת שהמדינה באמת הבינה איך למנוע את האסון הבא. ובחיים עצמם, ככה נראית הבריחה מאחריות של ממשלת נתניהו. הסירוב לחקור לא נשאר במסדרונות הכנסת. הוא נכנס לבית של כל משפחה ששואלת את עצמה אם בטוח לחזור. כמעט שלוש שנים עברו מאז הטבח, והממשלה עדיין לא הקימה את הגוף שהחוק הישראלי ייעד בדיוק לאסונות לאומיים כאלה. במקום לקבל החלטה פשוטה ומתבקשת, הממשלה קידמה מסלול פוליטי חלופי. אפילו אותו היא לא השלימה. ביולי 2026 הודיעה המדינה לבג״ץ כי אילוצי לוח הזמנים של הכנסת מנעו את השלמת החקיקה. אחרי כמעט שלוש שנים, זה כבר לא עיכוב טכני. זו מדיניות של משיכת זמן.
למה נתניהו עדיין לא הקים ועדת חקירה ממלכתית?
הסמכות נמצאת בידי הממשלה. לא צריך לעשות כלום. חוק ועדות חקירה קיים מאז 1968. הממשלה מחליטה על הקמת הוועדה ומגדירה את נושא החקירה, ולאחר מכן נשיא בית המשפט העליון ממנה את יושב הראש ואת חברי הוועדה. זה כל הרעיון: הנחקרים אינם בוחרים את החוקרים שלהם. ממשלת נתניהו בחרה בדרך אחרת. לפי הודעת המדינה לבג״ץ שפורסמה ב-N12, ההצעה שקודמה בהוראת נתניהו העבירה את מינוי חברי הוועדה לזירה הפוליטית. שישה חברים היו אמורים להתמנות, שלושה מטעם הקואליציה ושלושה מטעם האופוזיציה, והוועדה הייתה יכולה לפעול גם בהרכב של שלושה בלבד. הממשלה הייתה קובעת את המנדט ואת נושאי החקירה.
ההצעה עברה בקריאה ראשונה, אבל לא הושלמה לפני פיזור הכנסת. כך נשארנו בלי ועדת חקירה ממלכתית וגם בלי החלופה הפוליטית שהממשלה תפרה במקומה. ב-19 באוגוסט 2026 כתבה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי המשפטי המתאים לחקירת אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה. היא הזהירה שהזמן שעבר עלול לפגוע ביעילות החקירה, אך סברה שבתקופת בחירות יש להשאיר את ההכרעה לממשלה הבאה. התוצאה כמובן היא מה שנתניהו קיווה שיקרה: הזמן שנמשך הפך בעצמו לסיבה לדחייה נוספת.
מה נותן לוועדת חקירה ממלכתית כוח אמיתי?
לוועדה ממלכתית יש כלים שמאפשרים להגיע לעובדות. היא יכולה לזמן עדים, לדרוש מסמכים, לחייב מסירת עדות בשבועה ולפעול לכפיית התייצבות. היא קובעת את סדרי עבודתה, מקבלת ראיות ומפרסמת ממצאים והמלצות.
זה אולי נשמע משפטי, אבל המשמעות פשוטה מאוד. אלה הכלים שמאפשרים לברר מי ידע, אילו התרעות הגיעו, מה הוחלט ומה לא נעשה. ועדה שהממשלה הנחקרת מעצבת את הרכבה ואת גבולות העבודה שלה מתחילה עם בעיית אמון. ועדה ממלכתית מתחילה במקום אחר: הממשלה מקימה אותה, אבל אינה בוחרת מי יחקור אותה. אחרי האסון הגדול בתולדות המדינה, זה תנאי בסיסי לחקירה שהציבור יוכל להאמין לה.
מה ההתחייבות של ישר!?
איזנקוט ומוזס לא הסתפקו בדרישה כללית. לפי הדיווח בזמן ישראל, הטיוטה שהציגו בניר עוז מיועדת לאישור בישיבה הראשונה של הממשלה הבאה. היא נשענת על יוזמה ציבורית של מוזס ושל גיל אבריאל, לשעבר היועץ המשפטי של המטה לביטחון לאומי, ומגדירה חקירה של החלטות הדרג המדיני, הביטחוני והאזרחי בעשור שקדם למלחמה, החל מסיום מבצע צוק איתן.
הטיוטה נפתחה לעיון הציבור עד 7 באוקטובר 2026. גם זה חלק מבניית האמון: הציבור רואה מראש מה אמור להיחקר ואינו מתבקש להאמין להבטחה עמומה. באותו מעמד אמר איזנקוט כי כמעט שלוש שנים אחרי המחדל, נתניהו וממשלתו עדיין בורחים מאחריות ומהאמת.
לאיזנקוט יש כאן עמדה שקשה להתעלם ממנה. הרמטכ״ל ה-21 וחבר קבינט המלחמה לשעבר מציע להעמיד לבדיקה חיצונית גם החלטות שהתקבלו בתקופות שבהן הוא עצמו נשא בתפקידים בכירים. הוא יודע שייתכן שיזומן להעיד ושהוועדה תבדוק גם את עבודתו. ובכל זאת הוא דורש להקים אותה. זו בדיוק המשמעות של אחריות מנהיגותית: לא לשלוט בזהות החוקרים, אלא להיות מוכן להשיב על השאלות.
למה חקירה ושיקום הם אותה משימה לאומית?
הצעד הראשון בתוכנית עשר הנקודות של ישר!, ״מאחים את השבר״, מחבר בין ועדת חקירה ממלכתית לבין טיפול במשפחות השכולות, בשורדי השבי ובנפגעי פוסט-טראומה. הוא כולל גם את שיקום יישובי הנגב המערבי והצפון. החיבור הזה אינו מקרי. אי אפשר להחזיר חיים למסלולם בלי להחזיר גם את האמון במדינה.
משפחה לא חוזרת הביתה רק מפני שתיקנו כביש או שיפצו מבנה. היא חוזרת כשהיא יודעת שמישהו בדק איך הגבול נפרץ, מי לא פעל בזמן ומה הממשלה משנה כדי שזה לא יקרה שוב. שיקום פיזי בלי חקר האמת משאיר את השבר פתוח.
גם השיקום עצמו מתקדם באופן לא אחיד. כאן חדשות דיווחה שלקראת ציון שנתיים למלחמה יותר מ-90% מתושבי העוטף חזרו. בצפון המצב קשה בהרבה. לפי נתונים שפורסמו בכלכליסט, במאי 2025 רק 62% מהמפונים חזרו בשלושת החודשים הראשונים של מתווה החזרה, ורק 30% מהעסקים שבו לפעילות. במטולה, מנרה ושתולה שיעור החזרה נע בין 14% ל-25%. הנתונים נמדדו בתקופות שונות, ולכן אי אפשר להשוות אותם אחד לאחד. אבל את הפער בין הבטחות הממשלה לבין החיים בצפון קשה לפספס.
אורית פרקש הכהן הצביעה באותו דיון על בעיה עמוקה יותר: הצפון הגיע למלחמה אחרי שנים של פערים בתשתיות, בחקלאות ובשירותים. הניסיון שלה ברגולציה, בתשתיות ובפיקוח ממשלתי רלוונטי בדיוק כאן. שיקום לא נמדד בכמה כסף נכתב בהחלטת ממשלה, אלא בכמה תושבים חזרו, כמה עסקים נפתחו והאם בתי הספר, המרפאות והתחבורה שוב עובדים.
איך ישר! תהפוך אחריות לתוכנית עבודה?
ישר! מתחייבת להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את טבח שבעה באוקטובר, את העשור שקדם לו ואת ניהול המלחמה. במקביל היא מתחייבת לשיקום המשפחות השכולות, שורדי השבי, נפגעי פוסט-טראומה ויישובי הנגב המערבי והצפון.
הוועדה תצטרך לספק עובדות, אחריות והמלצות. הממשלה תצטרך להפוך אותן לעבודה שאפשר למדוד: חזרת תושבים, פתיחת עסקים, השלמת תשתיות, שירותי חינוך ובריאות וטיפול רציף בנפגעים. איזנקוט, מוזס ואבריאל כבר הכינו את התשתית להקמת הוועדה מיד אחרי הבחירות. בניגוד לממשלת נתניהו, הם אינם מבקשים לבחור מי יבדוק אותם. הם מבקשים להתחיל לבדוק.
כך מאחים שבר לאומי: חוקרים מה קרה, לוקחים אחריות, מפיקים לקחים ומשקמים את חייהם של מי שנפגעו באותה שבת. אין קיצור דרך, אבל יש דרך ברורה להתחיל.
שאלות ותשובות
מי מוסמך להקים ועדת חקירה ממלכתית?
הממשלה מוסמכת להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ולהגדיר את נושא החקירה. לאחר מכן נשיא בית המשפט העליון ממנה את יושב ראש הוועדה ואת חבריה בהתאם לחוק ועדות חקירה.
מה אמורה הוועדה שמציעה ישר! לבדוק?
הטיוטה כוללת את טבח שבעה באוקטובר, את החלטות הדרג המדיני, הביטחוני והאזרחי בעשור שקדם למלחמה, החל מסיום מבצע צוק איתן, ואת ניהול המלחמה.
מי הוא גדי מוזס ומה תפקידו ביוזמה?
גדי מוזס הוא שורד שבי ותושב ניר עוז. הוא קידם עם גיל אבריאל, לשעבר היועץ המשפטי של המטה לביטחון לאומי, יוזמה ציבורית להקמת הוועדה והציג את הטיוטה לצד גדי איזנקוט.
איך תוכנית ישר! מחברת בין חקירה לשיקום?
הצעד ״מאחים את השבר״ כולל גם ועדת חקירה ממלכתית וגם טיפול במשפחות השכולות, בשורדי השבי ובנפגעי פוסט-טראומה, לצד שיקום יישובי הנגב המערבי והצפון.
מה אומרים המקורות
| מקור | מה ניתן ללמוד ממנו | מועד |
|---|---|---|
| זמן ישראל | טיוטת ההחלטה, תחומי החקירה ודברי איזנקוט וגדי מוזס | 5.8.2026 |
| N12 | הודעת הממשלה לבג״ץ ופרטי החלופה הפוליטית שקידמה | 22.7.2026 |
| כאן חדשות | שיעור החזרה ליישובי עוטף עזה לקראת שנתיים למלחמה | 2025 |
| כלכליסט | נתוני החזרה, הפעילות העסקית והשיקום בצפון | 27.5.2025 |
| ישר! עם איזנקוט | התחייבויות הצעד הראשון בתוכנית עשר הנקודות | 2026 |