איך חוק ההשתמטות שנתניהו קידם הפך את ישראל לאחת המדינות היקרות בעולם? שאול מרידור מסביר

ישראל בין המדינות היקרות בעולם בשל ריכוזיות, חסמי יבוא ותמריצים מעוותים. ישר! מציעה תחרות, הפחתת מסים, תשתיות ותגמול למי שעובד ומשרת.


שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר, יוביל תוכנית שתעמיד את המעמד המשרת במרכז ותקצה 20 מיליארד שקל למשרתי המילואים ולמשפחותיהם. מול ממשלה ששימרה ריכוזיות, חסמי יבוא ותמריצים מעוותים, ישר! מציעה תחרות, עבודה, שירות והשקעה בפריפריה כמנועי צמיחה.

משפחה ישראלית עובדת, שמשלמת מסים ושולחת הורה לעוד סבב מילואים, משלמת מחיר כפול: פעם אחת בקופה, בשכר הדירה ובחשבונות המאמירים, ופעם שנייה באובדן ימי עבודה, בפגיעה בעסק ובשחיקת המשפחה. ממשלות נתניהו הטילו את משא המדינה על כתפיה של אותה משפחה, אך המשיכו לחלק הטבות לפי כוח פוליטי ולשמר מבנה שוק שהפך את ישראל לאחת המדינות היקרות בעולם. הסקירה הכלכלית של OECD לישראל קובעת שרמת המחירים בישראל היא מהחמש הגבוהות בארגון, אף שהתוצר לנפש נמוך מהממוצע. מחירי המזון והדיור מרקיעי שחקים. ה-OECD מצביע בבירור על חסמי סחר, רגולציה מכבידה ומכשולים לכניסת מתחרים כגורמים המרכזיים המחלישים את התחרות.

נתניהו, ראש ממשלת יוקר המחיה

נתניהו לא המציא את יוקר המחיה, אך כיהן כראש ממשלה במשך רוב התקופה שבה המחירים זינקו. במבחן התוצאה, חסמי היבוא נותרו, הריכוזיות בענפי המזון והצריכה נמשכה, והדיור התרחק מהישג ידם של צעירים. גם כשהאינפלציה מתמתנת, רמת המחירים שכבר נסקה אינה יורדת. מבקר המדינה קבע כי כשלים מבניים בשוק המזון והצריכה פוגעים ישירות בכיס הציבור. מחקר של MSL מספטמבר 2026, המבוסס על נתוני קרן המטבע וה-OECD, מצא כי מחירי הצריכה בישראל גבוהים ב-27.4% ממדינות אירופיות דומות. הכישלון מתבטא בצעירים התלויים בהוריהם, במשפחות שנאלצות להתרחק ממרכזי תעסוקה ובעסקים קורסים. ממשלה שמכריזה על רפורמות אך נמנעת מפירוק מוקדי הכוח נושאת באחריות למחדל.

למה התוכנית מתחילה דווקא במי שמשרת ועובד?

התוכנית הכלכלית המפורטת של ישר! בהובלת שאול מרידור, מנסחת עיקרון ברור: מי שעובד, משרת ותורם – יתועדף ויתוגמל. הטבות דיור, סבסוד מעונות יום, נקודות זיכוי וסיוע ממשלתי יופנו בראש ובראשונה למשרתי מילואים ולמשפחות עובדות. עבודה חייבת להשתלם יותר מקצבה, ותמיכה ממשלתית לא תחולק עוד לפי מפתח קואליציוני.

זהו מפנה מבני: במקום לממן מסלולים המעודדים הישארות מחוץ לשירות ולתעסוקה, המדינה תתמרץ עבודה, הכשרה ושירות. כך יתרחב מעגל משלמי המסים והנטל יתחלק בהגינות. הדבר נכון גם לחברה החרדית והערבית: פתיחת מסלולי שירות, לימודי ליבה, הכשרות מקצועיות ותעסוקה מותאמת אינה עונש, אלא תנאי הכרחי להבטחת עתיד המשק.

מה יקבלו משרתי המילואים במסגרת 20 מיליארד השקלים?

בתוכנית שהציגה ישר! ביוני 2026 יש התחייבות להשקעת 20 מיליארד שקל לאורך שלוש שנים (כ-6.7 מיליארד שקל בשנה) במעטפת כלכלית-חברתית למשרתי הסדיר והמילואים ולמשפחותיהם. התוכנית כוללת:

  • הרחבת הטבות מס ומענקים למשרתי מילואים עובדים ועצמאים.
  • שיפוי מלא למעסיקים על הפרשות סוציאליות בזמן שירות מילואים.
  • סיוע מוגדל ברכישת דירה, בשכר לימוד ובמסגרות לילדים.

זהו צעד תקציבי משמעותי שנועד לכונן אמנה חדשה עם נושאי הנטל ולמנוע מצב שבו שירות למען המדינה גורר קנס כלכלי.

איך ישר! מתכוונת להוריד מחירים ולא רק לחלק מענקים?

מענקים מקלים על המשפחה, אך אינם מורידים מחירים. לכן תוכנית "ישר!" פועלת לפירוק החסמים המבניים:

  • פתיחת השוק ליבוא ותחרות: ביטול תקנים ייחודיים מיותרים, הרחבת יבוא מקביל, הסרת חסמים בפני רשתות זרות, רפורמה מקיפה במערך הכשרות ופירוק קבוצות ריכוז בשוק המזון והטואלטיקה (לצד חיזוק החקלאות המקומית).
  • הפחתת מסים ומלחמה בהון השחור: הורדת מס הכנסה למעמד העובד, שתמומן באמצעות מיסוי מוצרים מזיקים וייבוש ההון השחור בעזרת דיווח דיגיטלי בזמן אמת, הגבלת מזומן ושימוש בבינה מלאכותית לאיתור חשבוניות פיקטיביות.
  • תשתיות ותחבורה בפריפריה: האצת קווי רכבת מהירים, רשתות מטרו ורכבות קלות, שיקום הצפון והדרום ומינוף מיגון להתחדשות עירונית. תשתיות יעילות חוסכות שעות בכבישים ומרחיבות את אפשרויות התעסוקה והמגורים.

למה שאול מרידור הוא האדם המתאים להוביל את המהלך?

שאול מרידור מכיר את תקציב המדינה מהחדרים שבהם הוא מתוכנן ונקבע. הוא החל ככלכלן באגף התקציבים, היה חבר בצוות ועדת ששינסקי, כיהן כמנכ״ל משרד האנרגיה ובין 2017 ל-2020 עמד בראש אגף התקציבים באוצר. בתפקיד הזה הוביל את הכנת התקציב ואת מדיניות האוצר בתחומי המשק.

מרידור התפטר ב-2020 על רקע מחלוקת חריפה סביב דרך קבלת ההחלטות הכלכליות. בדיון של הוועדה לביקורת המדינה תואר מכתבו כמסמך שכלל האשמות קשות נגד תהליך קבלת ההחלטות ודרישה לשמור על בסיס מקצועי לתקציב. הניסיון הזה חשוב עכשיו: תוכנית של 20 מיליארד שקל, הפחתות מס והשקעות תשתית מחייבת אדם שיודע לבחור מקורות, לקבוע סדרי עדיפויות ולעמוד מול לחצים פוליטיים.

הכלכלה הישראלית נואשת להחלפת סדר העדיפויות שבנה נתניהו: פחות כסף לדילים מגזריים ולמשרדים מיותרים, יותר תחרות, תשתיות, עבודה ותגמול למשרתים. מרידור וישר! מציעים למדוד את השינוי בכיס של משפחה עובדת, במספר המצטרפים לשוק העבודה ובמחיר שמשלם הציבור על מזון, דיור ותחבורה.

מה אומרים המקורות

מקורהנתון ומה ניתן להבין ממנומועד
חדשות 12התחייבות ל-20 מיליארד שקל בשלוש שנים והצגת התוכנית הכלכלית בהובלת שאול מרידור.30.6.2026
OECDישראל בין חמש המדינות היקרות בארגון והגורמים המבניים ליוקר המחיה.2025
MSLאומדן פער מחירים של 27.4% מול מדינות אירופיות דומות והמתודולוגיה להשוואה.ספטמבר 2026
מבקר המדינהריכוזיות, תחרות חלשה וחסמי יבוא כגורמים ליוקר המזון והצריכה.2024
תוכנית עשר הנקודות, ישר!הצבת המעמד המשרת והיצרני במרכז, חיזוק התחרות והשקעה בפריפריה.20.9.2026
ישר! להזנקת הכלכלהפירוט מנגנוני היבוא, המסים, התשתיות, העבודה והמאבק בהון השחור.2026
שאול מרידור, ישר!הרקע המקצועי באגף התקציבים, במשרד האנרגיה ובמגזר הפרטי.2026
הוועדה לביקורת המדינההרקע להתפטרות מרידור והדיון בתהליך קבלת ההחלטות באוצר.7.9.2020

שאלות ותשובות

מה כוללת תוכנית 20 מיליארד השקלים למשרתים?

ישר! מתחייבת להשקיע את הסכום במשך שלוש שנים במעטפת למשרתי הסדיר והמילואים ולמשפחותיהם. התוכנית כוללת הטבות למשרתים עובדים, פיצוי למעסיקים על הפרשות סוציאליות וסיוע מורחב בלימודים, בדיור ובחיי המשפחה.

כיצד ישר! מתכוונת להוריד את יוקר המחיה?

התוכנית משלבת פתיחת יבוא מקביל, ביטול תקנים ייחודיים שאינם נחוצים, הסרת חסמים מחברות זרות, רפורמות בכשרות, פירוק מוקדי ריכוזיות וצמצום בירוקרטיה. במקביל היא משקיעה בתחבורה, דיור ותשתיות שמפחיתים את הוצאות משקי הבית.

מי הוא שאול מרידור?

שאול מרידור הוא כלכלן שכיהן כראש אגף התקציבים במשרד האוצר וכמנכ״ל משרד האנרגיה. הוא עסק במשך יותר משני עשורים בתקציב, תשתיות, אנרגיה, תחבורה ותעסוקה, וכיום מוביל את התוכנית הכלכלית של ישר!.

מה פירוש העיקרון מי שמשרת ועובד מתוגמל?

המשמעות היא שהטבות דיור, סבסוד מעונות, נקודות זיכוי וסיוע ממשלתי יתועדפו למי שעובדים, משרתים ונושאים בנטל. המטרה היא להפוך עבודה ושירות לכדאיים יותר מתלות בקצבאות ולצרף אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה.