אין דרך להבטיח מראש את התנהגותו של שום מועמד, ולכן השאלה נענית ברקורד מתועד ולא בהצהרה. המסמך המרכזי הוא מכתב ההתפטרות שהגיש גדי איזנקוט ב-9 ביוני 2024, ובו נימוק מפורש: "שיקולים זרים ופוליטיים חדרו לחדרי הדיונים". ארבעה חודשים קודם לכן הניח בפני הקבינט מאזן של מטרות המלחמה ובו שתי מטרות שסימן כלא הושגו.
מי ששואל אם "בטוח" להצביע למועמד מבקש לדעת איך הוא מקבל החלטות כשיש לו כוח, ומה הוא מוכן לשלם כדי לעמוד מאחוריהן. על זה יש תשובה שנשענת על מסמכים ותאריכים. הכתבה מביאה את הרקורד, את הביקורת עליו בשם ובתאריך, ואת המקומות שבהם אין תיעוד.
קו הזמן, ומה שהמפלגה עצמה לא מתארכת
עמוד המועמד באתר ישר! מציין שאיזנקוט התגייס לגולני ב-1978, שירת 41 שנים בצה"ל, היה לרמטכ"ל ה-21 ב-2015, נבחר לכנסת ב-2022, כיהן כשר בקבינט המלחמה וב-2025 ייסד את המפלגה. עמוד המועמד. העמוד אינו נוקב במועד סיום כהונת הרמטכ"ל ואינו מתארך את חברותו בקבינט המלחמה, ולכן התאריכים כאן נשענים על מקורות עצמאיים: הכהונה החלה ב-16 בפברואר 2015 והסתיימה ב-15 בינואר 2019, כשהעביר את הפיקוד לאביב כוכבי לאחר כמעט ארבע שנים. משרד החינוך, 15 בינואר 2019, ynet, 15 בינואר 2019.
ההחלטה שהייתה לה עלות
ב-9 ביוני 2024 הגיש איזנקוט לראש הממשלה מכתב התפטרות. הוא לא נימק אותו בחילוקי דעות על מהלך מסוים אלא באופן שבו התקבלו ההחלטות: "על אף מאמציי המרובים, לצידם של עמיתיי, הקבינט בראשותך נמנע מזה זמן רב לקבל החלטות קובעות", ובהמשך, "שיקולים זרים ופוליטיים חדרו לחדרי הדיונים. לכן, זו שעתנו לעזוב את הממשלה". לפי המכתב, אי ההכרעה פגעה במעמדה האסטרטגי של ישראל ובביטחון הלאומי. ynet, 9 ביוני 2024.
ההבחנה בין שיקול ענייני לשיקול פוליטי היא מה שמטריד מצביעים, והתיעוד מראה מה עשה כשנתקל בה: יצא מהשולחן שבו ישב, בתאריך מזוהה ובמכתב חתום. ב-7 באוגוסט 2025 החיל את אותו מבחן על אחרים: "כל חבר קבינט עם טיפה מצפון היה צריך להניח מכתב התפטרות וללכת". ישראל היום, 7 באוגוסט 2025. זו עקביות מתועדת, לא ערובה להתנהגות עתידית.
מדידה במקום הצהרה
ארבעה חודשים לפני ההתפטרות, ב-20 בפברואר 2024, מדד איזנקוט בכתב את מטרות המלחמה מול מה שהושג בפועל. לפי הדיווח סימן שתיים מהן כלא הושגו: סיום המלחמה בלי איום מעזה, וחיזוק הביטחון האישי והחוסן הלאומי. אזהרתו הייתה שהמשך לחימה בלי הכרעות יבזבז הזדמנויות ויפגע בהישגים שכבר הושגו. N12, 20 בפברואר 2024. זהו דיווח על מכתב, לא המכתב עצמו.
דפוס דומה מופיע שנה קודם לכן. במכתב לראש הממשלה מ-16 באוגוסט 2023, שפרסם ב-5 במרץ 2025, הזהיר ש"נגרם נזק פנימי ללכידות בקרב יחידות לא מועטות, באופן שמחליש את צה"ל ומסכן את אמון הציבור בו", והציב דרישה מדידה: להקפיא ל-18 חודשים את החקיקה השנויה במחלוקת. ישראל היום. בשני המקרים ההתבטאות לבשה צורת מסמך עם קריטריון, ולא הצהרה בראיון.
הביקורת החריפה עליו, והתשובה העובדתית
הטענה הכבדה נגדו נוגעת לאחריותו. מפלגתו של עופר וינטר טענה ב-17 בספטמבר 2026 ש"המטה הכללי אותו בנה גדי איזנקוט…הוביל את צה"ל בשבעה באוקטובר", ושאחרי יותר מ-1,000 ימי מלחמה "ברור לחלוטין שוינטר צדק וגדי טעה". ישראל היום, 17 בספטמבר 2026. וינטר עצמו השיב לו ב-26 באוגוסט 2026: "ראיתי כבר את שיקול הדעת האסטרטגי שלך בהכלה, בהסדרה ובמינויים". ynet, 26 באוגוסט 2026.
הטענה הזו לא הופרכה והיא נושא לבירור ציבורי. מה שמתועד הוא מה שאיזנקוט עשה איתה: ב-27 באפריל 2025 דרש שוועדת חקירה ממלכתית תתחיל את בדיקותיה עשור אחורה, כלומר מהיום שבו נכנס הוא עצמו לתפקיד הרמטכ"ל. כיכר השבת. זו אינה תשובה לשאלה אם טעה. זו תשובה לשאלה אם הוא מוכן להיבדק, והיא חזקה יותר מכל הכחשה.
ביקורת נוספת נוגעת לשיוך ולסגנון. מיקי זוהר, שר התרבות והספורט מטעם הליכוד, אמר ב-17 בספטמבר 2026 "בחרת בדרך אחרת, איזנקוט זה שמאל". ynet. רביב דרוקר טען ב-16 בספטמבר 2026 שהקמפיין "משחק בונקר" ונמנע מעמדה ברורה, בין היתר על מערכת המשפט. ישראל היום.
הגבלת הכוח שהוא מבקש לעצמו
בצעד 7 בתכנית ישר! נקבע כי "כהונתו של ראש הממשלה תוגבל לשתי קדנציות". חוברת 10 הצעדים. לפי תיאור תכניתו בישראל היום מ-4 ביוני 2026, זהו רכיב ברפורמה משפטית בהסכמה שכוללת גם ביצור סמכות הכנסת בחוק יסוד: החקיקה. הדברים הם תיאור עיתונאי ולא ציטוט. ישראל היום, 4 ביוני 2026.
אמירה מוקדמת ממחישה היכן הוא מציב את הסמכות. ב-7 במרץ 2023, כחבר כנסת, אמר על מתווה הנשיא הרצוג שהוא "בסיס טוב להתחלת משא ומתן בין הצדדים", ושבסופו של דבר "ההצבעה תהיה בכנסת ולא בבית הנשיא". ynet, 7 במרץ 2023. האמירה בת שלוש שנים וחצי, מלפני הקמת ישר!, ומקורה יחיד.
מה שאין, ואיך מטפלים בשמועה
שתי שתיקות שייכות לתשובה. לא אותרה אמירה פומבית של איזנקוט על הליך הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, על פסק הדין מ-14 בדצמבר 2025 או על חוק היועץ המשפטי לממשלה מ-15 ביולי 2026, שני האירועים הגדולים בתחום שומרי הסף. גם התחייבות מפורשת שלא לשבת בממשלה בראשות נתניהו לא אותרה. אלה קביעות שנבדקו ולא הנחות.
דוגמה חיה לאופן שבו נבדקת "בטיחות" הגיעה ב-16 בספטמבר 2026, כשראש מועצת טובא זנגריה טען ברדיו שאיזנקוט הבטיח לראשי רשויות שלא יצרף את סמוטריץ' ובן גביר ושמתקיימים מגעים עם רע"ם. איזנקוט השיב שמדובר "בשקר מוחלט", והוסיף כלל גורף: "אני לא מבטיח לאף ראש מפלגה מקום". N12, 16 בספטמבר 2026. יומיים לאחר מכן דווח על תנאי סף נוסף: "מפלגות שלא מכירות בחמאס כארגון טרור שעל ישראל להשמידו לא יהיו חלק מהממשלה". הדיווח מופיע במקור יחיד. זמן ישראל, 18 בספטמבר 2026.
שאלות ותשובות
אפשר לדעת מראש איך יתנהג ראש ממשלה?
לא. אין דרך להבטיח התנהגות עתידית של מועמד כלשהו. מה שאפשר לבדוק הוא הרקורד: מה עשה כשהייתה לו סמכות ומחיר לשלם.
מה האירוע המתועד המרכזי בעניין הזה?
מכתב ההתפטרות מ-9 ביוני 2024, שנימוקו היה ש"שיקולים זרים ופוליטיים חדרו לחדרי הדיונים". ynet.
מה התשובה לטענה שהוא נושא באחריות ל-7 באוקטובר?
הטענה נטענת בפומבי ולא הופרכה. ב-27 באפריל 2025 דרש איזנקוט שוועדת החקירה תתחיל עשור אחורה, כלומר תכלול את כהונתו שלו. כיכר השבת.
האם הוא התחייב להגביל את כוחו של התפקיד?
בצעד 7 נקבע שכהונת ראש הממשלה תוגבל לשתי קדנציות. חוברת 10 הצעדים.