שישה נושאים טעונים בירור: המדיניות וקבלת ההחלטות מול עזה וארגוני הטרור, ההיערכות והמוכנות לצד הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת, התפקוד בטבח ובמלחמה, מטרות המלחמה והחטופים, ההסברה והתקשורת, ומידת יישומן של המלצות קודמות החל מוועדת אגרנט.
את התשובה המפורטת ביותר לשאלה הזאת אפשר לקרוא בנוסח שישר! עצמה פרסמה. ב-5 באוגוסט 2026 העלתה המפלגה לאתר טיוטת נוסח של הצעת החלטת ממשלה, ובה הגדרת נושא החקירה, טווח הזמנים ורשימת הנושאים הטעונים בירור. המסמך הוא נוסח אופרטיבי: אין בו הקדמה, דברי הסבר או פסקת נימוק, אלא קביעות בלבד. הוא פתוח להתייחסות הציבור, והתקופה הזאת נסגרת ב-7 באוקטובר 2026.
מה המסמך הזה ומה מעמדו
שורת המעמד קובעת שמדובר ב"נוסח טיוטה ל'הצעת החלטה' לממשלת ישראל ה-38". זו טיוטה מפלגתית, לא החלטת ממשלה ולא חוק. מתווה ישר! לוועדת חקירה ממלכתית, אוגוסט 2026.
הכוכבית שבשורת המעמד מפנה להערת שוליים שמבהירה מי כתב את הבסיס: "מבוסס על מתווה שנכתב ע״י גדי מוזס ועו״ד גיל אבריאל. המתווה פתוח להתייחסות הציבור עד ה07.10.26". גדי מוזס הוא שורד שבי מקיבוץ ניר עוז, המקום שבו הוצג המתווה לציבור. וואלה, 5 באוגוסט 2026. כלומר המסמך אינו יצירה פנימית של המפלגה בלבד, אלא נשען על עבודה של אזרחים שהמלחמה נגעה בהם ישירות.
הנושא שהמתווה מגדיר לחקירה
הסעיף הראשון מנוסח בלשון החוק עצמו: "לקבוע כי טבח ה7- באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיו, וכן המדיניות, קבלת ההחלטות והתנהלות של הדרג המדיני, הצבאי-ביטחוני ורשויות המדינה האזרחיות בהקשר לרצועת עזה בתקופה שקדמה ל7- באוקטובר 2023 ובמהלך המלחמה הם נושאים בעלי חשיבות ציבורית חיונית בשעה זו, הטעונים בירור". מתווה ישר!.
השלישייה הזאת, הדרג המדיני, הדרג הצבאי-ביטחוני ורשויות המדינה האזרחיות, חוזרת לאורך המסמך. בנושא המדיניות הוא מונה שלושה מישורים מקבילים: המדיני, הצבאי-ביטחוני והכלכלי-אזרחי.
הנושאים הטעונים לבירור
תחת הכותרת "הנושאים הטעונים לבירור:" מונה המתווה שישה נושאים. אלה עיקריהם, בלשון המסמך:
– "המדיניות וקבלת ההחלטות במישור המדיני, הצבאי-ביטחוני והכלכלי-אזרחי ביחס לרצועת עזה, לארגוני הטרור ובראשם החמאס ולרשות הפלסטינית בהקשרי עזה ויהודה ושומרון, לרבות התפתחות תפיסת הביטחון ויישומה, בניין הכוח, הפעלתו ומוכנותו", וכן יחסי הדרג המדיני עם הדרג הצבאי ועם המערכות הביטחוניות.
– "היערכות, מוכנות וכוננות הדרג המדיני, הצבאי-ביטחוני ורשויות המדינה הרלוונטיות" לטבח ולמלחמה, ובחינת מערך המודיעין והמידע שנאסף. "במסגרת זו הוועדה תבחן גם את הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת אחר פעולות הממשלה והמערכות הצבאיות-ביטחוניות בתקופה הנדונה".
– התפקוד בטבח ובמלחמה, "לרבות בנושא הענקת שירותים לציבור בתקופת המלחמה בתחומי החיים האזרחיים, ממשקי העבודה עם ארגוני חברה אזרחית ורשויות מקומיות, ההיערכות והמענה למצבי חירום בעורף, ופינוי ושיקום התושבים והיישובים בדרום ובצפון".
– "קבלת ההחלטות וההתנהלות של הדרג המדיני והצבאי-ביטחוני בנושא מטרות המלחמה והשבת החטופים החיים והחללים שהוחזקו ברצועת עזה, לרבות בסוגיית היציאה לתמרון".
– תהליכי העבודה והנהלים להפעלת מערכי ההסברה והתקשורת בידי הדרג המדיני, "על רקע התעצמות המערכה לדה-לגיטימציה של ישראל בעולם ונוכח החשש מפני מעורבות זרה בגיבוש הנרטיב הלאומי-ממלכתי של ישראל".
– "מידת היישום של המלצות שפורסמו בידי ועדות חקירה ממלכתיות, ממשלתיות ופרלמנטריות, דוחות מבקר המדינה, תחקירים צבאיים ודוחות רשמיים אחרים", ומידת השפעת יישומן או אי יישומן על האירועים הנחקרים, "החל מוועדת אגרנט".
המקור לכל הציטוטים בסעיף זה: מתווה ישר!.
שלושה רכיבים שקל לפספס ברשימה
הראשון הוא הכנסת. הפיקוח הפרלמנטרי אינו נזכר כהערת אגב אלא כנושא חקירה מפורש, כך שהמתווה מחיל את הבדיקה גם על בית המחוקקים שאליו המפלגה מתמודדת, ולא רק על הממשלה ועל הצבא.
השני הוא יהודה ושומרון. הם נכנסים לרשימה בהקשר הרשות הפלסטינית, כלומר החקירה אינה עוצרת בגבולות הרצועה כשהיא בוחנת את המדיניות הפלסטינית הכוללת.
השלישי הוא נקודת המוצא לבדיקת יישום ההמלצות. היא אינה העשור שקדם למלחמה אלא ועדת אגרנט, שמונתה לאחר מלחמת יום הכיפורים. לגבי הסוגיה הזאת בלבד הטווח ארוך בהרבה משאר החקירה.
איך הוועדה אמורה לעבוד
סעיפי הביצוע מורים להקים ועדת חקירה בהתאם לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, ומאפשרים לה להקים ועדות משנה מקצועיות במודיעין, בתפיסת הביטחון ובבחינת יישום ההמלצות, "וכן בנושאים נוספים". הוועדה תקבע את סדרי עבודתה. מספר חבריה נקבע על חמישה, "לאחר ובכפוף להיוועצות עם נשיא בית המשפט העליון", והמתווה מציע להקצות 25 מיליון שקל ו-25 תקני כוח אדם זמניים. ההקצאה הזאת היא הצעה בטיוטה ולא תקציב מאושר. מתווה ישר!.
שתי נקודות שראוי לדייק בהן: המסמך קוצב מועד לדוח ביניים, "לא יאוחר משנה מיום הקמתה", ואינו קוצב מועד לדוח הסופי. והוא אינו מפרט את סמכויות הוועדה, משום שאלה נובעות מחוק 1968 עצמו.
למה הנוסח פורסם לפני שהמפלגה בממשלה
איזנקוט הסביר את פרסום הטיוטה לעיון הציבור ב-5 באוגוסט 2026 בכך שהדבר נועד "כדי להגביר את מעורבות ואמון הציבור בתהליך ולאפשר לציבור להשפיע עליו". כיכר השבת, 5 באוגוסט 2026. עמוד הנושא באתר המפלגה מזמין את הקוראים להגיב, ומציין שהמתווה פתוח להתייחסות הציבור הרחב עד 7 באוקטובר 2026. עמוד ועדת החקירה, אתר ישר!.
שאלות ותשובות
האם הכנסת עצמה נמצאת בתוך מנדט החקירה?
כן. המתווה קובע שהוועדה תבחן גם את הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת אחר פעולות הממשלה והמערכות הביטחוניות בתקופה הנדונה. מתווה ישר!.
האם החקירה נוגעת גם ליהודה ושומרון?
כן, בהקשר הרשות הפלסטינית, כחלק מנושא המדיניות וקבלת ההחלטות. מתווה ישר!.
מאיזו נקודה נבדק יישום המלצות העבר?
מוועדת אגרנט ואילך, והבדיקה חלה על ועדות חקירה, דוחות מבקר המדינה, תחקירים צבאיים ודוחות רשמיים אחרים. מתווה ישר!.
מתי אמורה הוועדה להגיש דוח?
המתווה קובע דוח ביניים לא יאוחר משנה מיום ההקמה, ואינו קובע מועד לדוח הסופי. מתווה ישר!.
עד מתי אפשר להגיב על הנוסח?
עד 7 באוקטובר 2026, כפי שמצוין בהערת השוליים של המסמך ובעמוד הנושא באתר. עמוד ועדת החקירה, אתר ישר!.